מיניאטורת דיוקן אירופית נדירה, מעודנת ואיכותית במיוחד מן המחצית השנייה של המאה ה־18, המתארת גברת צעירה המחזיקה יונה לבנה בין ידיה, בקומפוזיציה בעלת אופי סנטימנטלי ואלגורי. היצירה נושאת כתובת היסטורית בשוליים השמאליים של הציור, שבה ניתן להבחין בשם הנראה כ־De Boetselaer ובתאריך המתואר במקור כ־21 בספטמבר 1779. ייתכן קשר למשפחת האצולה ההולנדית Van Boetzelaer ולמשפחת Van Aerssen. התאריך 21 בספטמבר 1779. המיניאטורה בוצעה בצבעי מים על מצע טבעי, והיא משובצת במסגרת אובלית מפוארת מכסף מוזהב, המעוטרת בעבודת מתכת פתוחה ובאבנים מלוטשות בעלות רקע ירקרק. הציור מתאפיין בטיפול עדין בתווי הפנים, בצבעוניות רכה ובתיאור עשיר של השיער, הבדים וכנפי היונה. השילוב בין דמות הגברת, היונה הלבנה, המסגרת התכשיטית המפוארת והכתובת ההיסטורית מעניק ליצירה עניין אמנותי, סמלי ואספני מיוחד. תיאור הדיוקן הגברת הצעירה מתוארת בחצי גוף, כשכתפיה מופנות מעט הצדה וראשה מוטה בעדינות לעבר היונה שהיא מחזיקה. פניה בעלות מבנה אובלי מעודן, עור בהיר בגוונים חמים, עיניים בהירות בגוון אפור־כחלחל וגבות דקות ומעוצבות. אפה ישר ועדין, שפתיה קטנות בגוון ורדרד, ולחייה מוארות בהצללות רכות המעניקות לפנים תחושת נפח. הבעתה שלווה, רכה ומהורהרת, ומבטה מופנה באלכסון לעבר הצופה. שערה חום בהיר בגוון זהוב, אסוף בתסרוקת גבוהה יחסית, עם קווצות רכות ומסולסלות סביב המצח והרקות. בחלקו העליון של השיער משולב סרט בגוון כחול־טורקיז, המתפתל סביב התסרוקת. בצד הראש נראית פרחונית קטנה בגוונים של ורוד ושמנת, המשולבת בסרט ומעניקה לתסרוקת פרט דקורטיבי עדין. התסרוקת משקפת מאפיינים של אופנת הנשים האירופית במחצית השנייה של המאה ה־18, שבה שולבו לעיתים סרטים, פרחים ועיטורים בשיער. היונה הלבנה – תיאור וסמליות הגברת מחזיקה בין ידיה יונה לבנה, המופיעה במרכז הקומפוזיציה. גוף היונה מתואר בגוונים של לבן, שמנת ואפור בהיר, עם הצללות עדינות המדגישות את מבנה הנוצות. כנפיה פרושות בחלקן, והן מתוארות באמצעות משיחות מכחול דקות היוצרות תחושת תנועה. ראשה של היונה מורם לעבר פניה של הגברת, ומקורה מתקרב אל שפתיה. ידיה של הגברת עוטפות את גוף היונה בתנועה עדינה ומגוננת. הקשר החזותי בין פני הגברת לבין היונה יוצר קומפוזיציה אינטימית, המדגישה רוך, חיבה וקשר רגשי. באמנות האירופית של המאות ה־17 וה־18 שימשו יונים לעיתים כסמלים של אהבה, נאמנות, טוהר, שלום ותמימות. במסורת האיקונוגרפית הקלאסית נקשרו יונים גם לדמותה של Venus, אלת האהבה, ולמוטיבים של אהבה רומנטית וחיבה. היונה הלבנה במיניאטורה עשויה להתפרש כסמל של אהבה, עדינות או נאמנות. הלבוש ופרטי הבדים הגברת לבושה בשמלה בגוונים רכים של ירוק־טורקיז, שמנת וורוד־אפרסק. אזור המחשוף רחב יחסית, וחלקו העליון של החזה נראה בין קפלי הבדים. סביב הכתפיים והזרועות משתפלים בדים בהירים, המעוצבים בקפלים רכים ובמשיכות צבע עדינות. בצדו הימני של הדיוקן נראה בד בגוון ורוד־כתמתם, המשתפל באלכסון ומעניק לקומפוזיציה ניגוד צבעוני חם. בחלקה התחתון של הקומפוזיציה נראה בד בגוון ירוק־כחלחל עמוק, המשתלב עם הסרט שבשיער. השילוב בין הגוונים הקרירים של הטורקיז לבין הגוונים החמים של הוורוד והכתום יוצר צבעוניות הרמונית ומעודנת. הבדים מתוארים בתנועה חופשית יחסית, המעניקה לדמות אופי ציורי ורומנטי. הרקע והקומפוזיציה האמנותית הרקע מתואר בגוונים עמומים של אפור־ירקרק, חום־אפור וירוק זית. הצבעוניות מאופקת יחסית, והיא מדגישה את פניה הבהירות של הגברת ואת היונה הלבנה. הדמות מוארת באור רך, המדגיש את המצח, הלחיים, הצוואר והידיים. מעברי הצבע העדינים יוצרים תחושת עומק ומעניקים לדיוקן אווירה שקטה ומהורהרת. הקומפוזיציה מבוססת על קשר חזותי בין שלושה מוקדים מרכזיים: פני הגברת, היונה וידיה. הטיית הראש, תנועת הידיים ומיקומה של היונה יוצרים מבנה קומפוזיציוני אלכסוני ועדין. הציור משלב תיאור אישי של הגברת עם מוטיב סמלי, ובכך חורג מן הפורמט הרגיל של דיוקן חזיתי רשמי. המסגרת המפוארת מכסף מוזהב המיניאטורה משובצת במסגרת אובלית מפוארת, במסגרת כסף מוזהב. המסגרת בעלת שוליים מתכתיים צרים יחסית, המקיפים את הציור ומחזיקים את הכיסוי השקוף. סביב המסגרת משולבים עיטורי מתכת פתוחים, המעוצבים בקווים מפותלים, מגילות ומוטיבים צמחיים. בחלקה העליון של המסגרת מופיעה קומפוזיציה דקורטיבית של שלוש אבנים מלוטשות, המשולבות בין עיטורי מתכת מסולסלים. אבנים נוספות משולבות בצדי המסגרת ובחלקה התחתון. האבנים בעלות גוון ירקרק־זהוב בשיבוץ עתיק. צורתן הגאומטרית של האבנים והעיטורים הפתוחים מעניקים למסגרת אופי תכשיטי עשיר. המסגרת משלבת מאפיינים דקורטיביים המזכירים את מסורת הרוקוקו, שהתאפיינה בקווים מעוגלים, במגילות ובתנועה דקורטיבית. בחלקה העליון מותקן מתלה, המאפשר את הצגת המיניאטורה כתליון. השילוב בין המסגרת המוזהבת, האבנים הירקרקות והציור בעל הצבעוניות הרכה מעניק לפריט מראה חגיגי ומעודן. גב המסגרת גב המסגרת מציג משטח אובלי כהה בגוון חום־שחור, בעל מרקם עדין ואחיד יחסית. המשטח תחום במסגרת מתכתית מוזהבת, התואמת את מבנה המסגרת הקדמית. סביבו נראים גבם של עיטורי המתכת הפתוחים ושל בתי האבנים. בגב האבנים נראים רכיבי מתכת עגולים, שבמרכזם אזורים כהים או אפרפרים, ככל הנראה חלק ממבנה השיבוץ. מבנה הגב מאפשר להבחין באופן הרכבת המסגרת ובשילוב שבין עבודת המתכת לבין בתי האבנים. הכתובת ההיסטורית בשולי הציור בשוליים השמאליים של המיניאטורה מופיעה כתובת בכתב יד כהה, המשתלבת ברקע הציור. הכתובת כוללת את הנוסח: “De boetselaer ee, d-aersfen September 21st 1779” בתצלום התקריב ניתן להבחין בשם הנראה כ־De Boetselaer ובשורות נוספות, אך חלק מן האותיות דהויות וקשות לקריאה. התאריך 21 בספטמבר 1779. הכתובת עשויה להתייחס לשם משפחה, לזהות המצוירת, לבעלות על היצירה או לזהות האמן. ייתכן קשר למשפחת האצולה ההולנדית Van Boetzelaer ולמשפחת Van Aerssen. השם De Boetselaer והרקע ההיסטורי השם De Boetselaer מזוהה עם משפחת אצולה היסטורית שמקורה בארצות השפלה. בני משפחת Van Boetzelaer או De Boetselaer נזכרים במקורות היסטוריים הקשורים לאזורי הולנד וגרמניה. הופעת השם בכתובת שעל גבי המיניאטורה עשויה להיות בעלת חשיבות לזיהוי המצוירת או לתיעוד ההיסטוריה המשפחתית של הפריט. הכתובת עשויה לשמש נקודת מוצא למחקר גנאלוגי ולהשוואה עם דיוקנאות משפחתיים ועם מסמכים מן המאה ה־18. הרקע ההיסטורי – אירופה בשנת 1779 שנת 1779 משתייכת למחצית השנייה של המאה ה־18, תקופה שבה התפתחה באירופה תרבות עשירה של דיוקנאות אישיים ותכשיטים סנטימנטליים. בצרפת, בהולנד, בבריטניה ובמדינות גרמניה היו מיניאטורות דיוקן מבוקשות בקרב בני האצולה והמעמדות המבוססים. מיניאטורות אלה שימשו מזכרות משפחתיות, מתנות בין בני זוג וחפצים בעלי משמעות רגשית. במקביל התפתחה מסורת של שילוב מוטיבים אלגוריים בדיוקנאות, ובהם פרחים, ציפורים, יונים וסמלים של אהבה ונאמנות. הדיוקן שלפנינו משתייך למסורת זו באמצעות השילוב בין דמות הגברת לבין היונה הלבנה. הרקע האמנותי – דיוקנאות אלגוריים ומיניאטורות במאה ה־18 במהלך המאה ה־18 התפתחה באירופה מסורת של ציור דיוקנאות שבהם שולבו מוטיבים סמליים. נשים הוצגו לעיתים לצד פרחים, ציפורים, בעלי חיים או חפצים בעלי משמעות אלגורית. מוטיבים אלה אפשרו לאמן להעניק לדיוקן משמעות נוספת, מעבר לתיאור החיצוני של המצוירת. היונה הייתה אחד הסמלים המזוהים עם אהבה, נאמנות וטוהר. בציור הדיוקנאות הצרפתי של המאה ה־18 הופיעו לעיתים דמויות נשיות עם יונים, במיוחד בהקשרים סנטימנטליים ורומנטיים. הסגנון הרוקוקואי, שהתפתח בצרפת במחצית הראשונה של המאה ה־18, הדגיש רכות, תנועה, צבעוניות מעודנת ונושאים הקשורים לאהבה ולחיי החברה. המיניאטורה שלפנינו מציגה מאפיינים המזכירים מסורת זו, במיוחד באמצעות הטיית הראש, תנועת הידיים, היונה והצבעוניות הרכה. המסגרת התכשיטית והמסורת הסנטימנטלית במאה ה־18 שולבו מיניאטורות דיוקן לעיתים במסגרות תכשיטיות מפוארות. מסגרות אלה יוצרו מזהב, כסף מוזהב או מתכות אחרות, ולעיתים עוטרו באבני חן, זכוכיות צבעוניות או אבנים בעלות רקע מתכתי. המסגרת הייתה חלק בלתי נפרד מן החפץ האישי, ולעיתים שיקפה את מעמדו החברתי ואת טעמו של בעליו. המסגרת שלפנינו, עם עיטורי המתכת הפתוחים והאבנים הירקרקות, מעניקה למיניאטורה אופי תכשיטי עשיר. השילוב בין דיוקן אלגורי לבין מסגרת מפוארת עשוי להעיד על ייעודו של הפריט כחפץ אישי בעל משמעות רגשית או משפחתית. חשיבותה האמנותית והאספנית המיניאטורה משלבת דיוקן נשי איכותי מן המאה ה־18, תיאור סמלי של יונה לבנה, כתובת היסטורית הנושאת את השם De Boetselaer ותאריך, שנת 1779, ומסגרת תכשיטית מפוארת מכסף מוזהב. הטיפול המעודן בתווי הפנים, בידיים, בבדים ובכנפי היונה מעניק ליצירה איכות ציורית ונוכחות אישית. המוטיב האלגורי של היונה מוסיף לדיוקן משמעות סמלית ומבדיל אותו ממיניאטורות דיוקן רשמיות יותר. המסגרת המעוטרת מהווה מרכיב אמנותי עצמאי, בזכות עבודת המתכת הפתוחה והאבנים הירקרקות. הכתובת ההיסטורית מוסיפה עניין מחקרי, במיוחד בכל הנוגע לאפשרות של זיהוי משפחתי או גנאלוגי. השילוב בין ציור מיניאטורי איכותי, מוטיב סמלי, כתובת היסטורית ומסגרת תכשיטית עשירה הופך את הפריט לדוגמה מעניינת של אמנות דיוקן סנטימנטלית באירופה במאה ה־18. אמן: אסכולה אירופית, ייתכן הולנדית או צרפתית דמות מתוארת: גברת צעירה המחזיקה יונה לבנה תאריך: 21 בספטמבר 1779. תקופה: המחצית השנייה של המאה ה־18 ארץ מוצא: אירופה, ייתכן ארצות השפלה או צרפת סוגה: מיניאטורת דיוקן נשי בעלת מוטיב אלגורי טכניקה: צבעי מים על מצע טבעי מידות הציור: כ־8.5 × 4.2 ס"מ מידות כולל מסגרת: כ־8.7 × 6.7 ס"מ משקל כולל: 50.9 גרם מסגרת: כסף מוזהב, בעלת עבודת מתכת פתוחה ועיטורי מגילות אבנים: אבנים מלוטשות בעלות רקע ירקרק, המתוארות במקור כ־Green Foil-Backed Gemstones; סוג האבנים לא אומת מתלה: מתלה עליון המשולב בעיטורי המסגרת חזית: מוגנת בכיסוי שקוף גב: משטח אובלי כהה, מוקף במסגרת מתכת מוזהבת ובעיטורי מתכת פתוחים כתובת: כתובת בשוליים השמאליים של הציור, הכוללת את השם De Boetselaer ואת התאריך 21 בספטמבר 1779 **מקור: אוסף פרטי**
מכירה 02: מיניאטורות דיוקן ותכשיטי זיכרון נדירים מהמאות ה־18 וה־19 — מליס עתיקות ואמנות